את עניין דיני משפחה מאפיין פיצול בסמכויות השיפוט המתחלקות בין בתי המשפט האזרחיים דהיינו בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הדתיים דהיינו בית הדין הרבני .ענייני המעמד האישי הם עניינים שיכולים להיות נדונים ומוכרעים על ידי בתי הדין הדתיים, וההכרעה בהם תעשה על פי הדין האישי.תביעות בענייני גירושין מתעסקות בהליך גירושין עצמו כמו כן בתביעות הנוגעות להפרת הסכם גירושין,מזונות וכד'.
סעיף 1 לחוק שיפוט בית הדין הרבני קובע כי ניתן בידיו השיפוט הייחודי בענייני גירושין ונישואין של יהודים כאשר נתקיימו על פי נגיעה ביהדות,המצאות בישראל,אזרחי מדינה או תושבים בישראל וכד'.לצורך הקמת סמכות ייחודית על התנאים האמורים להתקיים בשני הצדדים. די שלאחד מבני הזוג אין קיום בתנאי אחד מהתנאים האמורים כדי לשלול סמכות ייחודית של בית הדין.
סמכות שיפוט מקבילה, היא סמכות שיפוט בעניין מסוים המסורה על פי חוק לשיפוטן של שתי ערכאות שיפוט שונות.במקרה של סמכות מקבילה, רשאים התובעים לפנות בתביעה על פי בחירה או לבית הדין הרבני או באמצעות בית המשפט לענייני משפחה. ככלל חשוב לציין כי מרגע שבחרו באחת הערכאות ופנו אליה אין דרך חזור לפנות לערכאה מקבילה.
חשוב לציין כי גם במקרים של הגשת ערעור בנוגע לפסק הדין שהתקבל או גם אם חלה טעות מסוימת בפסק הדין אזי הפנייה תהיה לאותה ערכה שבה יתנהל או התנהל המשפט בפועל.
בעקרון הבחירה בין שתי הערכאות נתונה מכוח החוק בידי האישה והיא זו אשר באפשרותה לחבור באיזו משתי הערכאות תנוהל התביעה בפועל. ומשבחרה בעצם ערכאה והגישה בה את תביעתה הקנתה בעצם את סמכות הדיון באופן בלעדי לאותה ערכאה.
הדעה הרווחת בנוגע לעדיפות הערכה מתאימה היא כי המזונות הנפסקים בבית משפט המחוזיים גבוהים מאלה הנפסקים בבית הדין הרבני.שוני זה נובע בעצם מהבדלי השקפות העולם שבין הערכאות בדבר צרכיה האמיתיים של האישה.
בכל הקשור לנושא דיני משפחה,גירושין ועניין מזונות נקבע כי בתי המשפט או בתי הדין מחזיקים בסמכויות מקבילות ובעקבות כך פיתחה ההלכה את העיקרון הסמכות הנמשכת, שלפיו, במקום שבו מכריעה אחת משתי הערכאות בעניינים מסוימים תוך שימוש בסמכות מקורית, תמשיך אותה ערכאה ותחזיק בסמכות להכרעה בהתדיינויות נוספות שתהיינה בין בעלי הדין באותם עניינים.
עקרון זה נועד להקנות סמכות לביטול או לשינוי החלטה קודמת עקב שינוי שחל בנסיבות שההחלטה הראשונה יסדה עצמה עליהן. חשוב לציין כי הדוגמאות המובהקות שאופיים מתמשך ומשתנה ובעל אופי דינמי מעצם טבעו הינה בעצם החלטה בנושאים של מזונות ומשמורת ילדים.
אלי גולדמן
